כיפה זרה/ תרבות

בסביבה "חילונית"  עוברת בי תחושה שאני נציג המגדר, ובתוכי אני צועק: "אני בדיוק כמוכם, פלורליסט, הומניסט ופמיניסט, אז מה אם יש לי כיפה על הראש?!"

מאת: נדב לזר

רגע לפני הופעת האיחוד של להקת 'כרמלה גרוס וגנר'  בירושלים, אפיין הזמר ערן צור את הייחודיות של הקהל הירושלמי: 'רואים שם',  אמר, 'גם קצת כיפות'.

זה היה לפני שנתיים, וזו גם היתה ההופעה הראשונה בחיי שהרגשתי בסדר להיות חלק מהקהל, ושאני אפילו רצוי, למרות השונות שלי.

ברור לי שתחושת 'הלא רצוי' שאני מרגיש היא השלכתית. הסביבה לרוב אדישה לחלוטין לכיפה שעל ראשי.  ובכל זאת, כל פעם שאני בסביבה "חילונית"  עוברת בי תחושה כאילו אני נציג המגדר. עד כדי כך שבתוכי אני צועק: "אני בדיוק כמוכם, פלורליסט, הומניסט ופמיניסט, אז מה אם יש לי כיפה על הראש?!".

לעיתים  התחושות כל כך חזקות שאני מוצא את עצמי מחביא את המשייך המגזרי בכיס, מניח בצד את הזרות, ומנסה להרגיש נורמלי, כמו כולם.

אבל הזרות לא נעלמת. היא שם, כל הזמן.

גם בסביבה דתית אני מוצא את עצמי מניח לעיתים את המשייך המגדרי בכיס. יש כל כך הרבה סוגים של כיפות, וכל אחת מצביעה על השתייכות מגזרית. עוד לא סרגו את הכיפה שמשחררת מחיבוק הדב הזה. כי בתוך ים הכיפות הסרוגות כולנו חניכי בני עקיבא, ולכולנו יש אח שקוראים לו נפתלי (בנט). זה הדיפולט שלנו.

אני הזקן שמפלס את דרכו

לא חשבתי לעשות סרט "דתי". דמיינתי סיפור על זוג מבוגר, שהגבר חוזר ללהקת נעוריו. רק לאחר כחודשיים של בניית הדמויות שקלתי להחזיר אותן בתשובה. חשבתי שזה יכול להעשיר את הקונפליקט, ולהגביר את שירותי יחסי הציבור  של בית הספר "מעלה".

מזלי שהיו לידי אנשים חכמים. חונך התסריט שלי, עמית ליאור, ("המורה מתי" מ"עניין של זמן"), שיקף לי שזה בעצם סרט עלי, על הזרות שלי כחובב מוזיקת שוליים בעולם דתי.

בצילומי סרט הגמר שלי ב'צוללת הצהובה' בירושלים, אחזה בי התרגשות גדולה, ולא ידעתי  למה. בסצינה נכנס הגיבור, מורה יבשושי לתנ"ך, בן שישים, להופעת האיחוד של להקת הפאנק של אשתו. צילמתי אותו בסוודר כחול, חולצה משובצת מכופתרת, וכיפה גדולה מצהיבה על ראש מקריח, מפלס את דרכו בין המון צעירים קופצים לרעשי הבאס והתופים.

כשנגמרו הצילומים, בשקט, עם עצמי, הבנתי מה כל כך נגע בי.

זה אני הזקן עם הכיפה שברור לו שהוא לא שייך. זה אני הזקן עם החולצה המשובצת שהשומר תוקע בו מבט חשדני. זה אני שמפלס את דרכי בין המוני צעירים.

אז אולי זו השלכה, אבל זו המציאות שלי. ככה אני מרגיש כשמסתכלים עלי.

נדב לזר, בוגר ישיבת "מעלה גלבוע" מסיים בימים אלה לימודי קולנוע ב"מעלה" במסגרתו ביים את סרטו  ב 'חזרה'.

Comments are closed.