"לאבא קשה"/ הורות

כדתל"שית מאמינה היא לא מתפללת על הילד "רק על זוגיות, כי שם יש לי תחושת חוסר אונים גדולה מאוד, ייאוש שנבנה עם השנים".

מאת: דתל"שית

ת.ז.

אורנה, 38, מטפלת באומנויות, דתלשי"ת.

על ההחלטה

"רק בגלל הגיל, והידיעה שבעוד שנתיים הסיכויים משתנים משמעותית. הגעתי למקום הזה לפני שנה כשהבנתי שהשעון הביולוגי מתקתק והרגשתי שילד ישנה את חיי לטובה במובן זה שדרכו אעבור שינויים מהותיים שחשובים לצמיחה שלי כאדם . התחלתי להבין שילד זה צורך, אהבה ללא תנאי , התפתחות לסוג אחר של נתינה לא אגואיסטית".

על הטיימיניג

"התחלתי את התהליך והפסקתי. החלטתי לתת צ'אנס אחרון לזוגיות. אם עד יום הולדת שלושים ותשע לא ילך, אז זהו".

על התמיכה

"בהחלטות חשובות אני לא מתייעצת, אני מיידעת. גם כשעזבתי את הדת הורי לא העזו להגיד כלום. מאחר ואנחנו בראש אחר אין לי כח לשמוע את דעתם הלא מעניינת. אבל בנושא הזה הם דווקא לא נגד. לאבא שלי אמנם קשה, אבל אמא שלי באיזשהו מקום רוצה. לעומתם יש לי תמיכה מהאחים שלי. הם פחות שיפוטיים ומציעים עזרה ואוהבים אותי באופן פחות מבולגן מההורים".

על הכסף

"לפעמים אני מקבלת רגליים קרות בגלל הפחד מהעתיד הכלכלי, אבל אז אני אומרת לעצמי שבעתיד אתחרט אם לא אעשה ילד רק בגלל כסף. אני בהחלט עובדת על הנושא ומנסה למצוא מקום את עצמי".

על הקהילה

אין לי קהילה. אני חילונית.

על האמונה

"אני לא אתאיסטית אבל אין קשר בין אלוהים לתהליך. אני מתפללת אליו בנושא של זוגיות כי שם יש לי תחושת חוסר אונים גדולה מאוד, ייאוש שנבנה עם השנים. בקטע של ילד יש לי יותר תחושה של שליטה אז אני פחות מרגישה צורך להתפלל. בהרגשה שלי זה כביכול החלטה שלי".

על הזוגיות

"אם לא אצליח להיות בזוגיות עד גיל שלושים ותשע אלך על ההורות. אבל גם אם אביא ילד אמשיך לחפש . בעיני זוגיות עם ילד היא אפשרית ואפילו יש בה תחושה של הקלה כי אין לחץ. בסופו של דבר זה אלה שתי החלטות שונות שאינן קשורות זו בזו".

על הנסיון

"זו תקופה מבולבלת. יש לי מס' מנה וטכנית אני יכולה להזמין בכל רגע נתון. אבל זה לא לגמרי סגור. לאחרונה ניסיתי לבדוק הורות משותפת. חשבתי שאולי זה יהיה נכון שלילד יהיה אבא, שיהיה מקור תמיכה רגשי וכלכלי. אבל המציאות היתה שהגבר רצה להיות חלק מחיי ואז הבנתי שאין לי עניין שלמישהו שאני לא רוצה יהיה say בחיי הילד שלי, ושלנצח הוא יהיה האבא. בסך הכל נדמה לי שצריך וחייבים לא להיכנס ללחץ ולחשוב טוב טוב מה נכון לך".

על חשבון הנפש

"אני כל הזמן מזכירה לעצמי שאנחנו בישראל חיים בחברה מסורתית מאוד, שבה אם אין לך ילדים את אדם לא שלם, ובעצם את לא נורמלית. ידידה שלי שהחליטה לא להביא ילדים נאלצת לספוג הערות על בסיס קבוע. אבל המציאות היא שזה לגמרי בסדר לא לרצות ילדים, ומותר להתלבט, וגם לא לעשות ילדים".

ראיינה והביאה לדפוס: חיה זלצר, חברת מערכת 'דברים', וממייסדי קבוצת הפייסבוק "הקבוצה (שם זמני:)".

Comments are closed.