לפחד מרוני

 

מאת: ברית בן – הבתרים

 

אני מפחד ממפכ"ל המשטרה רוני אלשיך.

אני מפחד מאדם שבוחר למול את בניו בעצמו.

אני מפחד מאדם שבוחר להטיל במו ידיו מום בתינוקו.

אני מפחד מאדם שיודע שידו לא תרעד, שעינו לא תדמע, שגופו לא יכאב.

אני מפחד מאדם שמסוגל במו ידיו להכאיב לתינוקו.

אני מפחד מאדם שבכי תינוקו לא עוצר אותו מלהמשיך לחתוך בבשר החי.

אני מפחד מאדם שמוכן לקחת סיכון לחיים של אשמה נוראית, אם יטעה.

אני מפחד מאדם שמוכן לקחת סיכון על חשבון בנו.

אני מפחד מאדם שפועל בניגוד לשכל הישר שמחייב אנשי מקצוע – מוהלים/מנתחים.

אני מפחד מאדם שפועל בניגוד לצו הרגשי הפנימי שמוטבע בנו להגן על ילדינו.

בתוך עמי אני חי, ויודע שכמה מחבריו מלבישים את המעשה בלבוש דתי של קדושה, של מסירות נפש, של הידור מצווה – משל היה אברהם אבינו.  אלא שבעיני לבחירה של המפכ"ל אין שום קשר לדת. בעיני כל ניסיון לעטוף את המעשה באצטלה של קדושה הינו שטות והבל ורעות רוח.

עם ישראל מל את ילדיו מאז נהיינו לעם. לרובינו ככולנו המעשה קשה כקריעת ים סוף. הוא נעשה בחשש, בחרדה ובהבנה שאין מנוס. היכולת לקחת חלק פעיל במעשה לא שייכת לדת, היא שייכת למבנה נפשי המאפשר זאת.

לו אני רוני אלשיך הייתי מסתכל פנימה, מזיז  הצידה את תחושת הקדושה, הידור המצווה והשליחות האלוהית, ומברר עם עצמי איך באמת אני יכול לחתוך בבשר החי של בני.

עד אז תרשו לי לפחד ממפכ"ל המשטרה רוני אלשיך.

 

הערה: הטקסט נכתב על סמך הכתבה במאקו שפורסמה ערב היבחרו של רוני אלשיך לתפקיד, ובה נאמר כי הוא מל את ילדיו בעצמו. כמובן שאם המידע איננו נכון הרי שהכתבה דינה כעפרא דארעה.
הכותב, בוגר החינוך הציוני דתי, כמעט בן גילו של רוני אלשייך  מקיים מצוות בשמחות בחגים ובימים טובים, ובדרך כלל לא מפחד מבני אדם, שכן הוא סבור שייצר לב האדם  טוב מנעוריו.

 

 

Comments are closed.